פירוק חברה מרצון

הליך של פירוק מרצון הינו הליך חוץ-שיפוטי רצוני, המאפשר לבעלי המניות לפרק את החברה, אם ירצו בכך, מבלי להיות כפופים להוראות או להנחיות של בית המשפט או להנחיותיו של כונס הנכסים הרשמי.

פירוק חברה מרצון

להבדיל מהליכי פירוק בבית המשפט, דף זה עוסק בהליכי "פירוק חברה מרצון" של חברה בעלת כושר פירעון, על ידי בעלי המניות, בהתאם להוראות פרק י"ג לפקודת החברות.

בדרך כלל הסיבה לפירוק חברה הינה חדלות פירעון, היינו; חוסר יכולת החברה לפרוע את חובותיה לנושים. הייחוד של "פירוק מרצון" הינו שמדובר בהליך רצוני המתנהל מחוץ לכותלי בית המשפט. כאשר אין לחברה נושים אשר עלולים להיפגע בשל הליך הפירוק מאפשר הדין את חיסול החברה ומחיקתה ללא התערבות בית המשפט וללא צורך בנקיטת הליכים משפטיים.

בפרק י"א, לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983, (להלן: "פקודת החברות") נקבע, כי פירוקה של חברה יעשה באחת משלוש דרכים;

סעיף 244(א); "דרכי הפירוק":

  1. פירוק מרצון.
  2. פירוק בידי בית המשפט.
  3. פירוק בפיקוח בית המשפט.

כל חברה רשומה, בין שהחברה פעילה או לא, ובין שהחברה אינה ב"שימוש", נדרשת מידי שנה לשלם את אגרת רשם החברות השנתית. בעלי מניות בחברות אינם יודעים כי ניתן להביא לפירוק החברה וחיסולה בהליך רצוני, שאינו יקר בהכרח ולאפשר לבעלי מניות למחוק את רישומה של החברה מרישום אצל רשם החברות.

חשוב לזכור
: כי לרשם החברות הסמכות להטיל על חברות, שלהן חובות אגרה גבוהים, עיצום כספי וקנסות בשל אי תשלום האגרה השנתית. (
ראה בעניין זה הליך בקשת פטור מתשלום האגרה השנתית).

החלטה על פירוק מרצון

סעיף 319 לפקודת החברות מסדיר את דרך קבלת החלטת הפירוק מרצון:

"חברה יכולה להתפרק מרצון באחת מאלה":

  1. תמה התקופה שנקבעה בתקנון לקיומה, או אירע הדבר שבאירועו צריכה החברה להתחסל, והחברה באסיפה כללית החליטה להתפרק מרצון;
  2. החברה קיבלה החלטה מיוחדת להתפרק מרצון;
  3. החברה החליטה בהחלטה שלא מן המנין, שבגלל חבויותיה אין היא יכולה להמשיך בעסקיה ומן הראוי שתתפרק".

חשוב לזכור: כי לרשם החברות הסמכות להטיל על חברות, שלהן חובות אגרה גבוהים, עיצום כספי וקנסות בשל אי תשלום האגרה השנתית.

חיי המסחר מלמדים, כי לרוב בקשה לפירוק חברה מרצון מתקבלת בחברות שאין להן פעילות עסקית כלשהי אם בכלל ולפיכך אין כדאיות בהמשך החזקת החברה. לעיתים ההחלטה מתקבלת מתוך כוונה לבצע שינוי רצוני במבנה האחזקות של העסק המצריך את פירוק החברה וחיסול פעילותה.

מרבית החברות מודיעות על החלטתן לפירוק מרצון לפי סעיף קטן (2) לעיל, כלומר במסגרת החלטה מיוחדת.

לצורך קבלת החלטה על פירוק מרצון יש לכנס אסיפה של בעלי המניות של החברה.
בהודעה לבעלי המניות על מועד האסיפה יש לציין כי מדובר באסיפה שנועדה על מנת לקבל החלטה בדבר פירוק החברה.

בעת פירוק מרצון לפי סעיף קטן 2 כאמור, יחולו הכללים הבאים:

  1. יש לשלוח הודעת זימון כדין לאסיפה הכללית (21 יום לפני מועד כינוס האסיפה, ויש צורך לפרט בהודעה כי מדובר בהחלטה מיוחדת), בהסכמת כל החברים הרשאים להשתתף ולהצביע ניתן להסתפק בהודעה של פחות מ-21 ימים);
  2. בהודעת הזימון יש לפרט את העובדה כי באסיפה עומדים לבקש את פירוק החברה;
  3. ההחלטה תתקבל ברוב של 75% לפחות מבעלי החברה הזכאים להצביע, שנכחו והצביעו באסיפה.

בד"כ עסקינן בחברות משפחתיות או חברות בהן מחזיק בעל מניות אחד בלבד או שניים לכל היותר, שאז קבלת החלטה מיוחדת על פירוק מרצון אינה כרוכה במשלוח הודעות לבעלי המניות, אודות הכוונה לערוך אסיפה לצורך אישור החלטה מיוחדת בדבר פירוק מרצון ולמעשה האסיפה וההחלטה המיוחדת נערכות באותו מעמד.

הצהרת כושר פירעון

על-פי פקודת החברות, תנאי לכך שהפירוק יוגדר כפירוק בידי בעלי המניות, להבדיל מפירוק בידי נושים, הוא שהדירקטורים בחברה יערכו תצהיר כושר פירעון לפני משלוח הזמנות לאסיפה שבה תתקבל החלטת הפירוק.

תצהיר כושר הפירעון נשלח לרשם החברות לפני משלוח ההזמנות לאסיפה.
על פי סעיף 322 לפקודת החברות, נדרשת הצהרה פוזיטיבית מצד הדירקטורים בחברה, לאחר שבדקו היטב את מצבה העסקי, כי יש ביכולת החברה לפרוע את חובותיה בתוך 12 חודשים.

נושה המגלה כי הצהרת כושר הפירעון הייתה כוזבת, רשאי להגיש תביעה, או להגיש בקשה לבצע הליך של פירוק בידי בית המשפט.

חשוב לזכור: קיימת חשיבות רבה לקיום ההליך כנדרש.

סמכותו של רשם החברות לעניין בחינת סולבנטיות החברה נתפסת על-ידו כסמכות מנהלית-טכנית בעיקרה כאשר מתחילים הליכי פירוק מרצון, אין הרשם מקיים בידו כלים לפיקוח מהותי על החברה, וספק אם ביכולתו לעשות כן. תפקידו של הרשם מתמצה ברישום הערה על פירוק מרצון, אם וכאשר מוגשים לו המסמכים הנדרשים בהתאם לפרוצדורה המתוארת בדין.

חברה שקיבלה החלטה להתפרק מרצון, חייבת להודיע על כך ברשומות תוך שבעה ימים ממועד קבלת ההחלטה.
יש לשלוח לרשם החברות העתק מודפס מהחלטת הפירוק.
יש לציין כי החברה נמצאת בהליכי פירוק בכל חשבונית, מסמך של החברה או מכתב ששם החברה מופיע על גבם.

מועד תחילת הפירוק

מועד תחילת הפירוק (סעיף 320 לפקודת החברות) הוא מועד קבלת החלטת הפירוק, ומיום זה, תחדל החברה לנהל עסקיה, חוץ ממה שדרוש להליך הפירוק, אולם מעמדה וסמכויותיה של החברה כאישות משפטית יוסיפו להתקיים עד לחיסולה.
חברה בפירוק מרצון הינה תאגיד בעל אישיות משפטית כחברה רגילה, אולם כשירותו מוגבלת למטרת הפירוק.

בפירוק חברה בטלה כל העברה של מניות למעט העברות למפרק או על-פי אישורו, וכל שינוי במעמדם של בעלי החברה, שנעשו לאחר הפירוק.

מינוי מפרק

מעמדו של המפרק בפירוק מרצון דומה למעמדו של נאמן, ועיקר תפקידו הינו כינוס נכסי החברה, מכירתם וחלוקת התמורה לנושי החברה.
סעיף 330(2) לפקודת החברות; "החברה באסיפה כללית תמנה מפרק אחד או יותר לשם פירוק עסקיה וחלוקת נכסיה, ורשאית היא לקבוע את שכרו או שכרם".
ההחלטה בדבר מינוי המפרק יכולה להתקבל באותה אסיפה אשר בה הוחלט על הפירוק מרצון או באסיפה נוספת שתתכנס לאחר מכן.
עם מינויו של המפרק, עליו להודיע על כך לרשם החברות, תוך 21 יום מיום מינויו. אלא אם הוחלט אחרת, עם מינויו של המפרק, תחדל סמכותם של הדירקטורים בחברה (סעיף 330(3) לפקודת החברות).

זהות המפרק ושכרו

בפירוק חברה המבוצע על-ידי בית המשפט, חלות תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונס נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א-1981. כללים אלה קובעים כי לתפקיד מפרק ימונה עו"ד או מפרק בלבד (למעט נסיבות מיוחדות בהן ניתן למנות לתפקיד אדם בעל הכשרה מקצועית לצורך התפקיד, שאינו עומד בתנאי האמור).

בפירוק חברה מרצון אין חובה למנות בעל מקצוע עו"ד או רו"ח, ועלות שכרו נקבעת בהתאם להחלטת בעלי המניות באסיפה.
בחברות יחיד, גם בעל המניות שהינו הדירקטור יכול להתמנות כמפרק של החברה.

היעדר עיכוב הליכים

להבדיל מצו פירוק על-ידי בית המשפט, שעם קבלתו מעוכבים כל ההליכים המשפטיים שנפתחו נגד החברה (סעיף 267 לפקודת החברות), בפירוק מרצון אין לעכב את ההליכים המשפטיים נגד החברה, אולם, המפרק או בעל מניות או כל נושה של החברה רשאים לפנות לבית המשפט ובין היתר בבקשה לעיכוב הליכים.

סמכויות המפרק

למפרק שהתמנה על-ידי החברה יהיו כל הסמכויות הנתונות למפרק בפירוק על-ידי בית המשפט, מבלי שיהיה זקוק לאישורו של בית המשפט (סעיף 330(4) לפקודת החברות).

למפרק מוקנות סמכויות בית המשפט לעניין סידור רשימת המשתתפים ודרישות תשלום, ועליו לשלם את חובות החברה ולהתאים את זכויות המשתתפים בינם לבין עצמם (סעיף 330(5) לפקודת החברות).

ישנן מספר פעולות של המפרק, הטעונות אישור בהחלטה מיוחדת של החברה (סעיפים 336 ו-307(א) לפקודת החברות):

  1. פירעון לסוג מסוים של נושים את חובם.
  2. הגעה לידי פשרה או הסדר עם נושה או מי שהוא בעל תביעה כלשהי כנגד החברה.
  3. פשרה בעניין דרישות תשלום או תביעה שבין החברה לבין בעל מניות.

בהחלטה מיוחדת של החברה יכול המפרק להעביר או למכור את נכסי החברה בתמורה (או כחלק מהתמורה) בכסף או במניות, או זכויות אחרות לשם חלוקה בין בעלי המניות.

חבר בחברה בהליכי פירוק מרצון יכול לדרוש מהמפרק להימנע מביצוע החלטה או לקנות את זכותו אם לא הצביע בעד ההחלטה המיוחדת והביע התנגדותו לה בכתב.

המפרק רשאי לכנס אסיפות כלליות כדי להשיג כל אישור בהחלטה מיוחדת או בהחלטה שלא מן המניין, או לכל מטרה אחרת הנראית לו (סעיף 337(א) לפקודת החברות).

חלה חובה על המפרק לכנס אסיפה אם הליך הפירוק נמשך יותר משנה אחת, וכך בתום כל שנה מתחילת הפירוק, ועליו להציג בפני האסיפה דו"ח על פעולותיו ועסקיו ועל ניהול הפירוק בשנה שחלפה (סעיף 337(ב) לפקודת החברות).

ההחלטות הטענות אישור האסיפה הכללית:

  1. מינוי מפרק וקביעת שכרו;
  2. השארת סמכותם של הדירקטורים;
  3. מילוי משרת מפרק שהתפנתה;
  4. אישור פירעון חובות הנושים;
  5. אישור למפרק להגיע להסדר או לפשרה עם נושי החברה;
  6. אישור למפרק לערוך פשרה בקשר לדרישות תשלום וחובות שונים;
  7. המרת נכסי החברה המתפרקת במניות חברה אחרת;
  8. החלטה בשאלה מה ייעשה בפנקסי החברה;

פנייה לבית המשפט

הן המפרק והן כל משתתף או נושה רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה שיחליט בכל שאלה הנובעת מן הפירוק, או שישתמש בסמכויות הנתונות לו לעניין אכיפת דרישת תשלום או כל עניין אחר אילו עמדה החברה לפירוק בידי בית המשפט, ובית המשפט רשאי להיענות לבקשה וליתן כל צו שיראה לו צודק.

דו"חות לרשם החברות

אם פירוקה של החברה לא הסתיים תוך שנה מיום תחילתו חייב המפרק להגיש דו"חות שנתיים בדבר הליכי הפירוק ומצבו ולכל נושה או בעל מניות לעיין בו, (סעיף 371 לפקודת החברות).

כינוס אסיפה סופית וחיסול החברה

לאחר שפורקו עסקי החברה, חייב המפרק לכנס אסיפה כללית בה יוצג הדו"ח המראה כיצד התנהל הפירוק ומה נעשה בעסקי החברה.

אסיפה זו יש לזמן באמצעות הודעה ברשומות שתפורסם לפחות חודש ימים טרם לכינוס האסיפה.

דו"ח המפרק יישלח לרשם החברות שבוע לאחר האסיפה, וכן יפורט בפניו מועד האסיפה ומיקומה (סעיף 338 לפקודת החברות).

כעבור 3 חודשים מהמועד בו קיבל הרשם את דו"ח המפרק וההודעה בדבר האסיפה תחשב החברה כמחוסלת, (סעיף 339 לפקודת החברות).

בסופו של הליך הפירוק ימציא הרשם למבקש אישור אודות מחיקת החברה מרישום.

הוצאות הפירוק

ההוצאות הכרוכות בפירוק, כמו גם שכר טרחת המפרק, ישולמו מתוך נכסי החברה ולפני כל תביעה אחרת, (סעיף 340 לפקודת החברות).

יש להיוועץ בעו"ד ורו"ח של החברה בטרם החלטה על פירוק מרצון.

חשוב לזכור: לצורך חיסול החברה ומחיקתה מרישום במרשם המנוהל על ידי רשם החברות יש להציג, גם ובנוסף לאמור לעיל, ובהתאם להוראות הרשם, אישורי מס מתאימים, כגון; אישור סגירת תיק מע"מ, סגירת תיק במס הכנסה, תצהיר היעדר פעילות כלכלית ועוד.

באתר רשם החברות מידע מפורט אודות הליכי פירוק מרצון לרבות טפסים.

משרדנו מבצע הליכים של פירוק חברה מרצון.

ליצירת קשר עם המחבר EMAIL.

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים